בן משה ורחל. נולד ביום כ"ו בניסן תרצ"ד (11.4.1934) בעין-חרוד. סיים את לימודיו בי"ב כיתות בבית-הספר המשותף לעין-חרוד ותל-יוסף. השתייך לתנועת "הנוער העובד". גויס לצה"ל ביולי 1954. עבר קורס מפקדי-טנקים ולאחר-מכן למד בבית-הספר לטיס. למרות הזמן הקצר ששירת כחניך בקורס לטיס גילה עמרם תכונות מתאימות להצלחה רבה כקצין וטייס. כחניך היה אהוב ואהוד על מפקדיו והתכונות שגילה היו ערובה נאמנה להצלחתו בקורס. מעניינת פסקה אחת בחיבור שכתב בהיותו בכיתה ט' שיש בו רמז לעתיד חייו ואף לגורלו. בחיבורו זה ("אין דבר העומד בפני הרצון") הוא כותב: "אחד הרגשות החזקים ביותר, ואולי החזק ברגשות, הוא הרצון. אם אדם שואף למשהו ומשתדל להגיע אליו, סופו שיצליח. בעזרת כוח-הרצון מבצעים החוקרים והמלומדים דברים נשגבים; בכוח-הרצון חודרים לארצות רחוקות ושוממות ואינם נרתעים מכל סכנה. בעזרת הרצון והשאיפה החזקה עולים אנשים ונעשים לטייסים, מהנדסים, חוקרים וכו' ". ביום י' בתמוז תשי"ד (11.7.1954) נפל בשעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בעין-חרוד. ל"שלושים" הוציאה עין-חרוד חוברת לזכרו ובמלאת שנה לנפלו הקדישה לו עלון מיוחד.